21 באוגוסט 2010
הנסיעה ליפן, מאכלים.
בפוסט הזה אני אספר על מאכלים יפנית שאהבתי או רוצה ממש לאכול בפעם הראשונה בנסיעה הזאת, לא מיועד לאנשים שעוד לא אכלו את ארוחת הצהריים 
נתחיל כמובן מהמאכל שהפך להיות ההפתעה הגדולה ביותר של הנסיעה הקודמת, אני מדבר כמובן על הגיודון, שבפשטות זאת קערת אורז מאודה, ועליה מונחות רצועות בשר בקר מבושלות, נשמע המאכל הכי פשוט, אבל בפשטות הזאת מסתתר טעם מעולה, והמנה הזאת זמינה ברוב מסעדות הפועלים ביפן, במחירים מאוד זולים. מומלץ להוסיף ביצה רכה וטיפה שיצ'ימי בשביל חריפות, וזה יוצא מנה שסוגרת את הרעב הגדול במחיר זול, ועם טעם מעולה.
מנה אחות לגיודון היא האויאקודון, בדומה לאחותה, מדובר בקערת אורז ועליה בשר, רק במקום רצועות בשר בקר יש רצועות עוף שבושלו בביצה, מה שמקנה לזה טעם מתקתק יותר, ואת השם שלו, שאומר הורה ובן. המנה מתאימה לימים שבא לך לאכול משהו משביע, אבל עם טעם קצת יותר מתקתק, ולי היא הייתה פייבוריטית לימים גשומים.
מעבר למנות פועלים הזולות, עוד שני מאכלים מאוד פופלריים במערב הם הסוקיאקי והנתחי בשר קובה.
סוקיאקי, המאכל הפחות מוכר מהשניים זאת מנה שהלקוח "מכין בעצמו", הוא מקבל סיר עם ציר סויה,מירין ומעט סוכר(אחד הצירים הפופלריים ביפן להכין בו מאכלי בשר), ובו הוא מבשל באיטיות ירקות, פטריות, אטריות ובשר, כאשר המנה מוכנה טובלים אותה בביצה טרופה, והטעם כך נמסר לי, גן עדן.
המנה השניה שרכשה קהל מעריצים עצום במערב היא הבשר קובה, שזה בשר מבקר שגדל בתנאים לא שגרתיים ובגלל זה המחיר הלא שגרתי בעצמו, מדובר בפרות שחיות בתנאים שלא מאפשרים להן לפתח שרירים, מאכילים אותן בבירה ועושים להן מסג'ים לרכך את השומן שלהן, ומהתמונה אפשר לראות בקלות את הזיגוג המדהים שנוצר מהתהליך הזה והטעם המדהים שמצדיק לטענת רבים את תגית המחיר.
מגזרת המתוקים אני מת לנסות טאיאקי, שזה מין עוגה-עוגייה בצורת דג ממולאת בשעועית אדומה מתוקה כאשר הציפוי הוא ציפוי פנקייק, זה סוג ממתק רחוב מאוד כיפי, מאוד חמוד ועם ההנאה הקטנה של להרגיש כאילו את אוכל דג שלם! ועל זה נאמר, אוגו.
גם געגועים חזקים התחילו לי למלון פאן, אחד מהמאפים עם הטעמים הכי שונים שיצא לי לאכול, ממלון פאן עם מתיקות חלשה ובצק טעים, דרך מלון פאן שהבצק שלו כל כך לא אפוי כמו שצריך ונדבק בשיניים, למלון פאן עם כל כך הרבה סוכר שאחרי שאכלתי אותו הייתה לי כוויה על הלשון ולא יכולתי להרגיש טעמים לרמה שקולה הרגישה לי מרה. הכל תלוי במיקום שקונים ממנו(לא מה711 ושאר החנויות הפתוחות בכל השעות) לעומת זאת יש לפעמים מנות כל כך טעימות שמצדיקות את הטעימות, כך שאם מישהו במקרה מגיע לטוקיו ביג סייט ורואה שם דוכן מלון פאן, תנסה, אם תיפול על אותו אחד כמו שאז אכלתי, אתה לא תתאכזב.
ונראה לי שאני אפסיק פה את הפוסט אוכל, כי אפילו אני נהייתי רעב, מחר יעלה פוסט דומה עם עוד אוכל מצוין שפשוט בא לי לאכול ביפן.
morphia ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:06
עשית אותי רעבה XO
גיודון כל -כך- נמאס לי שם… אבל בא לי עכשיו T_T
supika ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:07
hoshii.
אשמח אם תוכל לפרט על המחיר המשוער של כל חרטה
ugao ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:17
אני כבר זוממת על כל האוכל הזה, חוץ מהאוכל רצח
(טיאקי~~!)
404 ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:27
כמעט צדקת כשאמרת שאני אוהב את הפוסט, אבל היה קשה לי להתמסר עקב המחסור החמור בקאצודון.
חתיכת כופר שכמוך.
omerby ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:29
מאיה, זאת הפואנטה, לא אמרתי לך לצפות לפוסט של היום?
וגיודון נמאס אם אוכלים רק אותו, ואת עוד הלכת עם פיליפ, אז כל הזמן אכלתם ביושינויה, שאין מבחר גיוון או מנות בגדלים באמת גדולים, וגם יש פחות בשר בגיודון ויותר אורז
גיל, למען השוואה, 100 יין זה בערך דולר, למרות שהשער חליפין רוקד, אז בממוצע תחשוב ש100 יין זה בערך 4 שקל, המנות זה במחירים הבאים:
גיודון עולה בין 300 יין למנה מאוד קטנה, ל680 למנה עצומה(אבל ממש עצומה, אתה נהנה לאכול אותה)
אויאקודון עולה בערך אותה סקאלת מחירים, אולי 50 יין יותר זול לאותו גודל.
סוקיאקי זאת מנה יחסית יוקרתית ויקרה, אז היא עולה בערך 7000 יין, אבל המחיר מאוד תלוי במיקום, כרגע אני לא יודע יותר מדי על המחירים של המנה הזאת, אבל הם יכולים להגיע לסכומים אסטרונומיים.
בשר קובה גם דומה בקונספט, הוא מנה שמיועדת להיות מנה יקרה מאוד, מבשר מאוד איכותי, והמחירים ממה שראיתי הם בסביבות ה10,000 יין לסטייק בגודל סביר, מרמת איכות יחסית נמוכה, וככל שהאיכות עולה עוד, המחיר עולה בקצב מסחרר.
טאיאקי הוא בבסיסו מאכל רחוב, אז המחירים הם בסביבות ה200 יין לאחד, עם עליות וירידות פה ושם.
מלון פאן גם הוא מאכל קינוחי פשוט, אז המחירים שלו הם בדרך כלל בתחום ה100 יין עד ה120 יין, ויכול להגיע ליותר, תלוי במרכיבים והאיכות, למרות שזה הטווח מחיר הנפוץ.
אוגאו, כל האוכל טעים, ויש גם הרבה מאכלים במסגרת המתוקים בלי בשר, טיאקי ביניהם, אבל יש עוד הרבה מגוון, בעיקר בגזרת המתוקים.
omerby ,
21 באוגוסט 2010 @ 21:30
סאב, אין לי ברירה, אני כותב רק על מאכלים שאני אכלתי או עומד לאכול, לצערי קאטסודון הוא לא ביניהם, אבל אני מניח שגם בפוסט הבא יהיו דברים אכילים טעימים אחרים בשבילך לפנטז עליהם. למרות שיש לי ספק שאחרי הסוקיאקי משהו אחר יעניין אותך.
supika ,
21 באוגוסט 2010 @ 22:15
10,000 יין?! אתה הולך להוציא כ400 שקל על מנה?!
omerby ,
21 באוגוסט 2010 @ 22:38
כנראה שכן, זאת מנה של פעם בחיים, והזדמנות כמעט חד פעמית לאכול מה שנחשב הבשר הכי טוב בעולם, ועוד לאכול אותו טרי, לדעתי זה שווה את המחיר הזה, לפחות אם אני ארגיש שזה נראה באמת טעים כמו שמספרים עליו.
מן הסתם אבל אני אוכל בשר קובה מהאיכויות היותר נמוכות, בהתחשב בזה שהמנות הבאמת איכותיות עולות פי כמה.
אפשר פשוט לחשוב על זה ככה, אם אוכלים פעמיים במו ומו זה כבר יוצא יותר, או אם אתה אדם מסוים, פעם אחת.